הרבה מטיילים שואלים אם כדאי לקחת טלפון לוויני לטיול במזרח. אז בואו נדבר על מה זה בכלל טלפון לוויני, האם ולמה צריך את זה, איך זה עובד, ומה עוד חשוב לדעת ולשים לב לפני שיוצאים לטיול עם טלפון לוויני.
מה זה טלפון לוויני ולמה זה חשוב לטיול במזרח?
בתכלס אנחנו לא באמת מדברים על טלפון לוויני, אלא על מכשיר לוויני. כשאומרים “טלפון לוויני” חושבים על מכשיר עם תקשורת לווינית שמאפשר שיחות טלפון. אנחנו לא מדברים על משהו כזה, אלא על מכשיר עם תקשורת לווינית שמאפשר לשלוח אות מצוקה והודעות כתובות. בלי שיחות.
למה זה חשוב? זה פשוט מאוד: מכשיר לוויני מציל חיים. הוא מאפשר לנו ליצור קשר ולהזעיק עזרה בכל סיטואציה – לא משנה מה תנאי השטח, ולא משנה אם יש קליטה סלולרית.
זה שימושי מאוד לטרקים, אבל גם לאסונות טבע, מקרי אנטישמיות ועוד.
איפה קונים או משכירים טלפון לוויני וכמה זה עולה?
אז קודם כל, נדיר ממש למצוא מישהו שבאמת קנה מכשיר לוויני. זה לא זול בכלל, וגם אחרי שקניתם מכשיר לוויני, אתם עדיין צריכים לחבר אותו לרשת ולחמ”ל ולשלם על זה בנפרד.
לכן, האופציה המומלצת היא השכרה.
בארץ אפשר לשכור מכשירים לוויניים משלוש חברות: מגנוס, עולם קטן ורקסיו וואן.
אנחנו ממליצים ממש על מגנוס – הם המנוסים והגדולים ביותר מבין השלוש, והם גם מתפקדים כחברת האיתור והחילוץ של רוב חברות הביטוח בישראל, מה שמבטיח טיפול הכי חלק שיש.
מכשיר לוויני במגנוס עולה 3-4$ ליום, כתלות בסוג המכשיר.
אבל האמת היא שלכם הוא הולך לעלות קצת פחות, כי דאגנו לחברי מזרחניקלאב ל-15% הנחה על כל מכשיר לוויני שתבחרו! מה שעליכם לעשות זה רק להירשם למזרחניקלאב!
שימוש בטלפון לוויני בטיול במזרח
אז מה עושים עם המכשיר הלוויני הזה? זה די פשוט – יש למכשיר הלוויני ארבע פונקציות:
- שליחת אות מצוקה (SOS), שמגיע לחמ”ל של מגנוס ומאפשר להם לתפעל את האירוע.
- שליחת אות “הכל בסדר”, ששולח הודעה מוכנה מראש לאנשי הקשר שהגדרתם (בדר”כ להורים, בן/בת זוג).
- התחברות ב-bluetooth לסמארטפון, מה שמאפשר שליחת הודעות SMS גם ללא קליטה סלולרית.
- הקלטת GPS – מאפשר לכם להקליט את המסלול שלכם ולעקוב אחריו בזמן אמת או לאחר מכן.
טלפון לוויני לטרקים בנפאל ובשאר המזרח
טרק זו סיטואציה שיש בה סיכון גבוה יותר מכל צורת טיול אחרת. אתם בשטח שהוא לרוב הררי, לא תמיד מיושב, לפעמים מצוקי. יש הרבה יותר דברים שיכולים להשתבש בטרק – למשל: מעידה מצוק, היפותרמיה, מחלת גבהים, שבירת רגל. כל אלו יכולים להסתכם בפינוי לטיפול רפואי, אבל אם אתם על השביל במקום ללא קליטה, איך תזעיקו עזרה?
בדיוק פה נכנס המכשיר הלוויני, שמאפשר לכם ליצור קשר ולהזעיק עזרה (או לקבל סיוע מרחוק) בכל רגע נתון, כל עוד אתם בשטח פתוח.
בנפאל ספציפית זה כבר נהיה סטנדרט שלא יוצאים לטרק בלי מכשיר לוויני.
איך מתנהלים עם מכשיר לוויני בטרק?
פרוטוקול ההתנהלות המומלץ הוא:
- לסכם עם אנשי הקשר שלכם (בדר”כ ההורים ו/או בן/בת זוג) שאתם מעדכנים שהכל בסדר בתחילת וסיום הליכה.
- להדליק את המכשיר בבוקר עם תחילת ההליכה, ולשלוח הודעת “הכל בסדר” שתגיע לאנשי הקשר שהוגדרו מראש.
- בסוף יום ההליכה לשלוח שוב פעם הודעת “הכל בסדר”, ולכבות את המכשיר.
- במקרה חירום, לשלוח אות מצוקה, כמובן.
לא לשכוח שדאגנו לחברי מזרחניקלאב ל-15% הנחה על השכרת מכשיר לוויני דרך מגנוס.
טלפון לוויני לטיול במזרח ללא טרקים
הצורך הכי בוער במכשיר לוויני לטיול במזרח הוא לטרקים, אבל המכשיר לגמרי חשוב גם למקרים נוספים.
העיקרי שבהם – אסונות טבע.
אנחנו עוקבים אחרי מה שקורה במזרח כבר כמה שנים, אז תאמינו לנו כשאנחנו אומרים שהכל יכול לקרות: שטפונות והצפות, טייפונים וצקלונים, צונאמי, רעידות אדמה.
שטפונות, הצפות, טייפונים וציקלונים קורים כל שנה במזרח, ובשנים האחרונות התדירות רק הולכת וגוברת.
אנחנו לא מנסים להלחיץ אתכם, אלא רק להציף (אה, הבנתם מה עשינו פה?) את הסיכונים. תמיד טוב שיש דרך להזעיק עזרה.
ומה עם צונאמי ורעידות אדמה משמעותיות? זה יותר נדיר, אבל לגמרי קורה.
שמעתם על רעידת האדמה הגדולה בנפאל ב-2015?
תום לנדאו, ממייסדי מזרחניק, יכול לספר לכם על החוויה האישית שלו משם, כשהוא נתקע באמצע הטרק במשך שבוע, ללא קליטה, כשמסביבו הכפרים חרבים. זו הייתה חוויה מפחידה, אבל הוא לא היה בסכנה באופן אישי. למרות זאת, מכשיר לוויני היה יכול ממש לעזור לו, כי לא הייתה לו דרך נורמלית ליצור קשר עם הבית ועם חברת הביטוח ולהגיד שהכל בסדר.
וזה מוביל אותנו לנקודה הבאה: האפשרות ליצור קשר בכל מצב מרגיעה את המשפחה. ההבדל בין לקבל אות חיים מיד כשקורה משהו לבין לחכות כמה שעות ולא לדעת אם אתם בסדר – זה הבדל של שמים וארץ.
ודבר אחרון: תאונות דרכים. זה לגמרי משהו שיכול לקרות בטיול שלכם – כמובן אם אתם נוהגים עצמאית על אופנוע או קטנוע, אבל גם אם אתם פשוט נוסעים בתחבורה ציבורית או במונית. האפשרות להזעיק עזרה במהירות ומכל מקום יכולה להציל את החיים שלכם, או של אחרים מסביבכם.
טיול בהודו עם טלפון לוויני
ככל הידוע לנו, מבין מדינות המזרח, הודו ומיאנמר אוסרות על הכנסת מכשירים לוויניים.
חשוב לנו לציין שזה יכול להשתנות כל הזמן – יכול להיות שהמדינות האלו ישנו את התקנות ויאפשרו להכניס מכשירים לוויניים, ויכול להיות שמדינות נוספות יאסרו על הכנסתם. תמיד כדאי לברר ולהיות מעודכנים.
אנחנו מקבלים המון שאלות על הכנסת טלפון לוויני להודו, במיוחד בעונה של צפון הודו, ובמיוחד ממטיילים שמתכננים לעשות טרקים בהודו.
לא לשכוח שדאגנו לחברי מזרחניקלאב ל-15% הנחה על השכרת מכשיר לוויני דרך מגנוס.
כדאי לקחת טלפון לוויני להודו למרות שאסור?
זאת שאלה שאתם צריכים לענות עליה לעצמכם – בסוף זה הכל עניין של ניהול סיכונים. הנה כל המידע שאתם צריכים כדי לקבל את ההחלטה:
הסיכון הכי גדול בהודו שמצדיק מכשיר לוויני הוא טרקים בהימלאיה. טרקים בהימלאיה ההודית, בניגוד לנפאל, הם לרוב בשטח ולא בין כפרים, כך שאם קרה לכם משהו באמצע הטרק ואין לכם אמצעי תקשורת, זו יכולה להיות בעיה גדולה.
מצד שני, הודו אוסרת להכניס מכשירים לוויניים. מה יכול לקרות בפועל? יצא לנו לשמוע על החרמת מכשירים, וגם על עיכוב ומעצר קצר בשדה התעופה.
ברור שזה לא נעים, אבל אתם צריכים לשקול את זה מול חוסר הנעימות של מצב חירום בטרק בלי היכולת להזעיק עזרה.
כל המקרים שנתקלנו בהם של החרמת מכשירים לוויניים קרו בשדות תעופה (גם בנחיתה וגם בהמראה), ובעיקר בטיסות פנימיות בשדות קטנים – שם לרוב כל הציוד שלכם עובר שיקוף בצמוד אליכם וזה מגביר את הסיכון. אז אם יש לכם הרבה טיסות פנימיות בהודו, זה מגביר את הסיכון.
חשוב לדעת: מעבר לשדות תעופה, כשאתם כבר בהודו עם מכשיר לוויני, אין דרך לנטר את התקשורת הלווינית. לא צריך לחשוש להשתמש בו אם אתם בטרק, למשל.
לסיכום: תשקלו את הסיכונים ותקבלו החלטה חכמה שמתאימה לטיול שלכם. בין השיקולים החשובים: כמות הטרקים המבודדים, כמות הטיסות הפנימיות, וכמובן האפשרות לחוויה לא נעימה בשדה התעופה.
אה, ואם החלטתם לקחת מכשיר לוויני להודו, ליתר בטחון תכבו אותו כשאתם בשדה התעופה.
נ.ב: אם אתם רוצים לקחת מכשיר לוויני לטיול במזרח ולא רוצים להכניס אותו להודו, תוכלו לתאם עם מטיילים אחרים שיביאו/יחזירו את המכשיר לישראל. אם אתם בנפאל לפני או אחרי הודו, תוכלו לקחת או להחזיר את המכשיר בסוכנות שלום בקטמנדו. חשוב לדעת שכמות המכשירים שם מוגבלת, וזה חייב להיות בתיאום מראש עם מגנוס.
לסיכום – כמה נקודות שחשוב לדעת על הכנסת מכשירים לוויניים להודו:
- אסור להכניס מכשיר לוויני מכל סוג להודו (טלפון, לא טלפון, עם מסך, בלי מסך…)
- מצד שני, גם טרקים ללא מכשיר לוויני זה מסוכן.
- אין שום בעיה לעשות קונקשן בהודו עם מכשיר לוויני. Self transfer כן בעייתי!
- יכולים לתפוס אתכם עם המכשיר בכל שדה תעופה, בנחיתה ובהמראה, בטיסה בינ”ל ובטיסת פנים.
- לא יכולים לתפוס אתכם במהלך השימוש במכשיר בפועל.
- מפה זה כבר ניהול סיכונים שלכם!
טלפון לוויני לטיול במזרח - שאלות נפוצות
זה פשוט מאוד: מכשיר לוויני מציל חיים. הוא מאפשר לנו ליצור קשר ולהזעיק עזרה בכל סיטואציה – לא משנה מה תנאי השטח, ולא משנה אם יש קליטה סלולרית.
זה שימושי מאוד לטרקים, אבל גם לאסונות טבע, מקרי אנטישמיות ועוד.
כשאומרים “טלפון לוויני” חושבים על מכשיר עם תקשורת לווינית שמאפשר שיחות טלפון. אנחנו לא מדברים על משהו כזה, אלא על מכשיר עם תקשורת לווינית שמאפשר לשלוח אות מצוקה והודעות כתובות.
מכשיר לוויני במגנוס עולה 3-4$ ליום, כתלות בסוג המכשיר.
יש למכשיר הלוויני ארבע פונקציות:
- שליחת אות מצוקה (SOS), שמגיע לחמ”ל של מגנוס ומאפשר להם לתפעל את האירוע.
- שליחת אות “הכל בסדר”, ששולח הודעה מוכנה מראש לאנשי הקשר שהגדרתם (בדר”כ להורים, בן/בת זוג).
- התחברות ב-bluetooth לסמארטפון, מה שמאפשר שליחת הודעות SMS גם ללא קליטה סלולרית.
- הקלטת GPS – מאפשר לכם להקליט את המסלול שלכם ולעקוב אחריו בזמן אמת או לאחר מכן.
ככל הידוע לנו, מבין מדינות המזרח, הודו ומיאנמר אוסרות על הכנסת מכשירים לוויניים.
חשוב לנו לציין שזה יכול להשתנות כל הזמן – יכול להיות שהמדינות האלו ישנו את התקנות ויאפשרו להכניס מכשירים לוויניים, ויכול להיות שמדינות נוספות יאסרו על הכנסתם. תמיד כדאי לברר ולהיות מעודכנים.
זאת שאלה שאתם צריכים לענות עליה לעצמכם – בסוף זה הכל עניין של ניהול סיכונים.
בקצרה – הבחירה היא בין להסתכן שתיתפסו עם המכשיר בשדה התעופה ותעברו על החוק, לבין לעשות טרק בהימלאיה בשטח ללא יכולת יצירת קשר במקרה חירום.
אבל זה ממש על קצה המזלג, חשוב לנו שתקראו לעומק ותבינו את המשמעויות לכל כיוון לפני שתקבלו החלטה. אז תקפצו רגע למעלה לקרוא בעיון.
הבעיה היא עם כל מכשיר לוויני, אבל אם כבר לוקחים מכשיר, כן עדיף לקחת מכשיר שאין לו מסך ולא נראה כמו טלפון.
כן, אין שום בעיה לעשות קונקשן בהודו עם מכשיר לוויני.
תלוי איזה סוג מכשיר לוויני יש לכם
מכשיר מיני – לשים בתיק הגדול.
מכשיר SE+ – לשים בתיק הקטן.
טרקים בצפון הודו הם טרקים בהימלאיה, בשטח. כלומר, אנחנו מדברים על כמה ימים עמוק עמוק בהרים, בלי קליטה סלולרית, בלי יישוב, במקומות מאוד גבוהים עם תוואי שטח מאתגר. זה בגדול המתכון מושלם לצרות בדרך, צרות מהסוג שצריך להזעיק בשבילם עזרה.
אז יש סיכון לא מבוטל בטרקים בצפון הודו – נשמע שמאוד הגיוני לצאת אליהם עם מכשיר לוויני.
מצד שני, כן חשוב לנו להזכיר: מבחינת החוק בהודו, אסור להכניס מכשירים לוויניים מכל סוג למדינה.
מפה זה כבר שלכם – תעשו את ניהול הסיכונים שלכם.
בכל מקרה, לא משנה אם יצאתם לטרק בצפון הודו עם או בלי מכשיר לוויני, אנחנו ממליצים לצאת לטרקים בשטח בצפון הודו רק עם מדריך, ובטח בטח לא לגמרי לבד!
לדעתנו – ממש עדיף לעשות טרקים עם מכשיר לוויני. טרק זו סיטואציה שיש בה סיכון גבוה יותר מכל צורת טיול אחרת. אתם בשטח שהוא לרוב הררי, לא תמיד מיושב, לפעמים מצוקי. יש הרבה יותר דברים שיכולים להשתבש בטרק – למשל: מעידה מצוק, היפותרמיה, מחלת גבהים, שבירת רגל. כל אלו יכולים להסתכם בפינוי לטיפול רפואי, אבל אם אתם על השביל במקום ללא קליטה, איך תזעיקו עזרה?
בדיוק פה נכנס המכשיר הלוויני.
הכי קריטי לקחת מכשיר לוויני לטרקים, אבל לגמרי יש מקרים נוספים בהם הוא שימושי: אסונות טבע, תאונות דרכים, מקרי אנטישמיות, וגם פשוט בשביל השקט הנפשי של המשפחה שבבית.
בטח, זה כל העניין.
מכשיר לוויני עובד בכל מקום בו יש מעליכם שמיים פתוחים.
אות המצוקה מגיע לחמ”ל של מגנוס, והם מטפלים בקריאה שלכם.
הם יעדכנו את חברת הביטוח שלכם, ינסו ליצור אתכם קשר באמצעות הודעות כתובות לאפליקציה המלווה את המכשיר בסמארטפון, ויתפעלו את האירוע.
לא, זה לא זול בכלל, וגם אחרי שקניתם מכשיר לוויני, אתם עדיין צריכים לחבר אותו לרשת ולחמ”ל ולשלם על זה בנפרד.
לא, ביטוח נסיעות לא מכסה השכרת מכשיר לוויני. זה בנוסף.
מכשיר Mini inReach של מגנוס.
אלא אם אתם בתוך מבנה סגור, למכשיר לוויני תמיד יש קליטה.
פרוטוקול ההתנהלות המומלץ הוא:
- לסכם עם אנשי הקשר שלכם (בדר”כ ההורים ו/או בן/בת זוג) שאתם מעדכנים שהכל בסדר בתחילת וסיום הליכה.
- להדליק את המכשיר בבוקר עם תחילת ההליכה, ולשלוח הודעת “הכל בסדר” שתגיע לאנשי הקשר שהוגדרו מראש.
- בסוף יום ההליכה לשלוח שוב פעם הודעת “הכל בסדר”, ולכבות את המכשיר.
- במקרה חירום, לשלוח אות מצוקה, כמובן.
