בהודו יש המון סוגי תחבורה שונים –
מוניות, ריקשות, אוטובוסים מקומיים, אוטובוסי לילה, רכבות, מטרו וטיסות פנים.
את הנסיעות סוגרים דרך סוכנים מקומיים או באמצעות אתרים הודים שונים.
מוניות בערים הגדולות (דלהי, מומבאי, אמריטסר, ג'ייפור, קוצ'ין ועוד)
קל מאוד להתנייד בערים הגדולות בהודו בעזרת מוניות:
ברוב הערים הגדולות בהודו אפשר וכדאי להשתמש באפליקציות למוניות כדי להזמין מוניות מכל הסוגים: מונית פרייבט, ריקשה וקטנוע.
יש כמה אפליקציות שונות, אבל השתיים העיקריות והפופולריות שביניהן הן Uber ו-Ola. פשוט מזמינים מוניות בקליק ומחיר הנסיעה ידוע מראש.
במקומות בהם זה אפשרי, אנחנו ממליצים להשתמש במוניות אך ורק דרך האפליקציות – ככה תוכלו לראות את המחיר עוד לפני שסגרתם את הנסיעה, ולהימנע מרמאויות ואפילו מהתמקחות.
מטרו בערים הגדולות בהודו
חשבתם שהודו מדינת עולם שלישי?
אז תכירו – יש בהודו 17 ערים עם מערכות מטרו!
המטרו המפורסם ביותר בהודו הוא בדלהי, עם 10 קוים ו-256 תחנות!
ערים בולטות נוספות עם מטרו: מומבאי, פונה, צ’נאי, כולכתה, היידרבאד, בנגלור, ג’ייפור, אגרה, קוצ’ין.
וההתנהלות במטרו? בדיוק כמו בכל מטרו שנתקלתם בו בעולם המערבי. דרך התניידות מצויינת בערים גדולות ועמוסות.
אגב, בניגוד למערכות מטרו עתיקות כמו אלו שבלונדון וניו יורק, בהודו כל מערכות המטרו מ-20+ השנים האחרונות, כל שהכל חדש ומתקתק.
ריקשות/טוקטוקים בהודו
ברוב הערים והכפרים בהודו אפשר לקחת ריקשה/טוקטוק (כן, זה אותו הדבר).
נסיעת ריקשה זו אחת החוויות המכוננות של הודו, ואתם תופתעו מתוואי השטח שהגרוטאות האלה מסוגלות לעבור בהצלחה.
אם תרצו לקחת ריקשה, אפשר להזמין מאחת האפליקציות אם הן זמינות באותו המקום, ואם לא, פשוט לתפוס אותם ברחוב – וחובה להתמקח!
אוטובוסים מקומיים ("לוקאלים") בהודו
האוטובוסים המקומיים (“לוקאלים”) הם אמצעי התחבורה הזול והמקומי ביותר. בתכלס, כמעט תמיד יש אפשרות לאוטובוס.
אמנם קצת יותר קשוח לקחת אוטובוס מקומי לנסיעה מאוד ארוכה, אבל זו חוויה מקומית כיפית ומיוחדת, אז שווה לשקול לנסיעות קצרות ובינוניות. אנחנו ממליצים במיוחד על לוקאלים בדרום הודו, שם הם כמעט אף פעם לא עמוסים.
אתם לא תמצאו בקלות לו”זים של לוקאלים ברשת – המידע עליהם עובר בין מטיילים ובין מקומיים למטיילים.
אוטובוסי לילה בהודו
הדרך הכי נפוצה למעברים ארוכים בהודו היא באמצעות אוטובוסי לילה.
אלו אוטובוסים שמזמינים מראש (לרוב באותו היום או יום לפני זה מעולה), ומקבלים מקום מסומן ספציפי ששמור לכם.
יש שני סוגי אוטובוסים עיקריים:
- אוטובוס סמי סליפר: מושבים שנשענים הרבה אחורה ומשענת שעולה לרגליים. קיים בכל רחבי הודו, ושימושי בעיקר בצפון, שם אין סליפרים.
- אוטובוס סליפר: אוטובוס מיטות! לא קיים בצפון, אבל מאוד שימושי בכל שאר האזורים בהודו.
אפשר לסגור אוטובוסי לילה מול סוכנויות מקומיות או מול המון אתרים הודים. אנחנו ממליצים על MakeMyTrip ו-AbhiBus.
רכבות בהודו
רשת הרכבות של הודו היא רשת הרכבות הגדולה בעולם!
הרכבות מגיעות לכל האזורים המישוריים בהודו, ואפילו לכמה נקודות הרריות, אבל בכללי אפשר להגיד שאין רכבות בצפון הודו.
יש המון סוגי מחלקות שונים ברכבות בהודו, אבל כרגע נסתפק בזה שיש קרונות שינה וקרונות ישיבה – חלקם ממוזגים וחלקם לא.
רכבת יכולה לשמש לצורך נסיעה קצרה במהלך היום, אז אפשר לעלות על ה-general class ללא הזמנת כרטיס מראש ולהנות מהאווירה המקומית.
אפשר גם לקחת רכבת לנסיעה ארוכה במהלך היום, ובמקרה כזה מאוד נוח לחפש את הרכבות המהירות הממוזגות עם המושבים הנוחים (כמו רכבת בארץ, ואפילו קצת משודרג מעבר).
ויש כמובן את רכבות הלילה – דרגשי שינה ממוזגים או לא ממוזגים לנסיעות ארוכות, החל מ-7 שעות ועד 50!
איתור קוי רכבת:
יש המון קוי רכבת בהודו – אפשר לאתר את הרכבת הרצויה באתר India Rail Info.
הזמנת כרטיסי רכבת בהודו:
יש המון אתרים הודים להזמנת כרטיסי רכבת, אבל הם מצריכים פתיחת חשבון באתר הרכבות ההודי הרשמי, וקישור החשבון לאותם אתרים. אנחנו ממליצים על שתי אפשרויות פשוטות יותר:
- הזמנת כרטיסי רכבת בהודו בעזרת סוכנים מקומיים או בתחנות הרכבת.
- הזמנת כרטיסי רכבת באתר 12go – זה האתר הלא-הודי היחידי שמוכר כרטיסי רכבת בהודו, והם עושים את זה בצורה פשוטה ממש! הבעיה היחידה: לא כל הרכבות נמצאות שם, וזה מעלה את המחיר משמעותית.
סומואים (Sumo)
סומואים הם בעצם ג’יפים מסוג Tata Sumo שמתפקדים כמעין מוניות שירות בין יעדים קרובים יחסית. נפוצים במיוחד באוטרקהנד, סיקים ושבע האחיות.
מוניות בין יעדים
למעברים ארוכים בהודו בדר”כ יש פתרונות טובים – אוטובוסי לילה, טיסות פנים ורכבות.
אבל מה עם המעברים הבינוניים והקצרים? כשיש לכם נסיעה של שעה-שעתיים, ואפילו 4 שעות בין יעדים, אתם כנראה לא תקחו אוטובוס לילה. כנראה שבכלל לא תהיה אפשרות כזאת. אם יש רכבת – מעולה. אם יש לוקאל – גם אחלה, אם זה מתאים לכם.
אבל אם לוקאל לא מתאים לכם, או שאין לוקאל ישיר ולא בא לכם להיטרטר ב-3 אוטובוסים עכשיו – כנראה שמונית זה פתרון לא רע בשבילכם.
כן, זו האפשרות הכי יקרה, אבל אם מתחלקים עם עוד מטיילים, זה בדר”כ לא בשמיים.
אנחנו אישית מתים על תחב”צ ואוהבים לטייל בתקציב נמוך, ולכן מרגישים שמונית צריכה להיות המוצא האחרון בטיול ארוך.
אם אתם בטיול קצר ובתקציב גבוה – זה כבר סיפור שונה לגמרי כמובן!
טיסות פנים בהודו
בהודו יש 137 (!!) שדות תעופה בינלאומיים ופנימיים.
ניתן להשתמש בכל אחד משדות התעופה כדי לקצר לכם נסיעה של שעות על גבי שעות ברכבות או סמי סליפר. הטיסות לצפון בדר”כ יחסית יקרות, אבל טיסות מישוריות למרחקים קצרים יכולות להיות זולות מאוד, עד כדי 20-30$ לכרטיס.
שדות תעופה שימושיים בצפון הודו: דלהי, דהרמסלה, לה, קולו (לעמק פרוואטי ומנאלי),
שדות תעופה שימושיים בצפון המישורי של הודו: צ’נדיגר, אמריטסר, דהרדון (לרישיקש), ג’ייפור, אודייפור, ג’ודפור, ג’ייסלמר, ורנאסי.
שדות תעופה שימושיים בדרום הודו: גואה (שני שדות תעופה), הובלי, וידיאנגאר (להאמפי), בנגלור, מייסור, קוצ’ין, טריבנדרום, מדוראי, צ’נאי.
אנחנו ממליצים לחפש טיסות פנים בהודו באתרים הודים כמו MakeMyTrip ולא במנועי החיפוש הבינ”ל.
השכרת קטנוע בהודו
בהמון מקומות בהודו תוכלו לשכור קטנוע.
שכירת קטנוע היא אופציה מעולה לטיולי יום ביעדים השונים בהודו.
תוכלו למצוא חנויות שהדבר היחידי שהן עושות זה להשכיר קטנועים.
לרוב גם בהוסטלים ובסוכנויות הנסיעות יש אפשרות להשכרת קטנועים.
לפעמים כשתשכרו קטנוע יבקשו מכם להשאיר דרכון או פיקדון כספי. בחיים אל תשאירו דרכון כפיקדון! תשאירו אך ורק פיקדון כספי!
כשתשכירו מומלץ לצלם את הקטנוע/אופנוע, כדי שלא יאשימו אתכם במכות שהיו שם לפני. ואם כן מאשימים אתכם בפגיעה באופנוע יש לכם את ההוכחות לכך שהמכות היו שם לפני כן.
רשיון לקטנוע:
בהודו תוכלו לשכור קטנוע גם אם אין לכם רשיון לקטנוע בישראל.
אנחנו לא ממליצים להשכיר קטנוע ללא רשיון ישראלי ורשיון נהיגה בינלאומי.
למה? אם אין לכם רשיון ועשיתם תאונה, הביטוח אינו מכסה על נזקי גוף. כלומר, אתם תאושפזו בבי”ח אחרי תאונת קטנוע ותצטרכו לשלם על הכל בעצמכם. אין לכם הטסה רפואית לישראל אם צריך. ממש לא כדאי.
אגב, שימו לב שצדדי הנהיגה בהודו הם הפוכים מישראל.
ואם כבר החלטתם לשכור קטנוע, תעשו טובה, ושימו קסדה.
הרצאת זום על טיול בצפון הודו
הרצאת הזום הקרובה של תום לנדאו על צפון הודו ב-3.3!
בואו לעשות סדר בכל מה שקשור לטיול בצפון הודו בשעתיים מרוכזות – מזג אוויר, נסיעות ומעברים וכל היעדים בצפון הודו – בתוך ומחוץ לשביל!
תחבורה ומעברים בהודו - שאלות נפוצות
בהודו יש מגוון אמצעי תחבורה הכוללים מוניות, ריקשות, אוטובוסים מקומיים, אוטובוסי לילה, רכבות, מטרו וטיסות פנים. כל אחד מהם מתאים לסוגי נסיעות שונים ולתקציבים מגוונים.
בערים הגדולות כמו דלהי, מומבאי וג’ייפור, קל מאוד להזמין מוניות דרך אפליקציות כמו Uber ו-Ola. אפליקציות אלו מאפשרות לדעת מראש את מחיר הנסיעה ולהימנע מהתמקחות או רמאויות.
שתי האפליקציות המובילות להזמנת מוניות בהודו הן Uber ו-Ola. ניתן להשתמש בהן להזמנת מוניות פרייבט, ריקשות וקטנועים, וליהנות ממחיר ידוע מראש לפני הנסיעה.
המטרו בהודו הוא דרך יעילה ומהירה להתנייד בערים הגדולות. ניתן לרכוש כרטיסים בתחנות, ומערכות המטרו מסודרות ונוחות לשימוש, בדומה למערכות מטרו מערביות.
מערכות מטרו קיימות ב-17 ערים בהודו, כולל דלהי, מומבאי, צ’נאי, היידרבאד ובנגלור. מערכות אלו מתקדמות וחדשות, ומציעות חוויית נסיעה נוחה בערים צפופות.
ריקשות, או טוקטוקים, נפוצות ברוב הערים והכפרים בהודו. ניתן להזמין ריקשה דרך אפליקציות או לעצור ברחוב. חשוב להתמקח על המחיר אם לא משתמשים באפליקציה.
אוטובוסים מקומיים הם אמצעי התחבורה הזול ביותר בהודו. הם מתאימים לנסיעות קצרות ובינוניות, במיוחד בדרום הודו, והלו”זים שלהם עוברים בין מטיילים ומקומיים.
אוטובוסי לילה מתאימים לנסיעות ארוכות, מציעים מושבים שמורים מראש, וניתן להזמין אותם דרך סוכנויות או אתרים. לעומת זאת, אוטובוסים מקומיים מיועדים לנסיעות קצרות והם פחות נוחים לנסיעות ארוכות.
ניתן להזמין כרטיסי רכבת דרך סוכנויות מקומיות, תחנות רכבת או אתרים ייעודיים כמו 12go. חשוב לוודא אם הרכבת המבוקשת מופיעה במערכת ההזמנות.
סומואים הם ג’יפים המשמשים כמוניות שירות ליעדים קרובים. הם נפוצים בעיקר באזורים כמו אוטרקהנד, סיקים ושבע האחיות.
מוניות מתאימות לנסיעות קצרות עד בינוניות כאשר אין אפשרות תחבורה ציבורית נוחה או במקרה של העדפה לנוחות. עלויות המוניות עשויות להיות גבוהות, אך ניתן לחסוך אם חולקים את הנסיעה עם מטיילים נוספים.
טיסות פנים בהודו ניתן לחפש באתרי אינטרנט מקומיים כמו MakeMyTrip. טיסות קצרות בדרום הודו עשויות להיות זולות במיוחד, עם מחירים של 20-30 דולר לכרטיס.
