אם אתם בעונה הנכונה – בהחלט!
הדלאי לאמה מקיים ימי לימוד פתוחים לציבור בכפר מקלוד גאנג’.
מומלץ לבדוק באתר הרשמי של הלשכה שלו מתי מתקיים המפגש הקרוב, ולהירשם מראש.
דהרמסלה היא אחד היעדיים המרכזיים בצפון הודו – מקום מעולה לסתלבט וטיולי טבע, אבל מוכרת ומפורסמת בשני דברים עיקריים:
כשמדברים על דהרמסלה לא באמת מתכוונים לעיר דהרמסלה. דהרמסלה היא עיר קטנה סטנדרטית שבעיקר עוברים דרכה כדי להגיע לשלושת הכפרים שמעליה: מקלוד גאנג’ (Mcleod Ganj), דהרמקוט (Dharamkot), באגסו (Bhagsu).
מזג האוויר בדהרמסלה אידיאלי במאי-יוני (עד תחילת הגשמים) ובספטמבר (החל מסוף הגשמים) ואוקטובר. בתקופות האלו אפשר לצפות לטמפרטורות נעימות – לא חמות מדי ולא קרות מדי, וכמויות גשמים קטנות.
ביולי אוגוסט, ובשוליים של יוני וספטמבר, נמשכת תקופת המונסונים ודהרמסלה גשומה מאוד – היא נחשבת למקום הגשום ביותר בצפון הודו, והנוף הנפוץ בתקופה הזאת הוא עננים וערפילים (שזה יפהפה!).
זה נשמע מאוד מבהיל, אבל תזכרו שבדהרמסלה יש הרבה תרבות וסדנאות – והגשם לא מפריע לכל זה!
בין נובמבר למרץ נעים-קריר ביום, וקפוא בלילה. חלק מהזמן אפילו מושלג. זו לא תקופה גשומה.
באפריל מזג האוויר יכול להיות מעולה, אבל בעיקר בחלקו הראשון יכול להיות גשום וקר.
דהרמסלה עצמה יושבת בעמק קנגרה, במערב מדינת הימצ’ל פראדש. היא יושבת ממש למרגלות רכס הדהאולדאר – הרכס הראשון של ההימלאיה באזור זה.
הכפרים מקלוד גאנג’, באגסו ודהרמקוט יושבים מעל דהרמסלה, ברכס עצמו – פונים לכיוון דרום. זו הסיבה שהכפרים מאוד גשומים – כל העננים מגיעים מדרום ונתקעים בהר, בדיוק על הכפרים.
תוואי השטח הררי ותלול בחלק מהמקומות. הכפרים יושבים בגבהים של 1700-2000 מ’.
אפשר לישון בשלושת הכפרים, אבל לכל אחד אופי קצת אחר.
במקלוד גאנג’ תחוו את התרבות הטיבטית ובקושי תפגשו ישראלים. האווירה סואנת והומה יותר משני הכפרים האחרים – סמטאות צרות שמלאות במכוניות צופרות מהבוקר עד הערב.
בדהרמקוט תוכלו להנות מהנוף, השקט, השלווה והסדנאות, ומאווירה מאוד ישראלית. רוב הישראלים מעדיפים לישון בדהרמקוט, ואנחנו לגמרי לא מאשימים אותם. מצד שני, הכינוי של הסמטה הראשית של דהרמקוט (כי אין ממש רחובות) זה “שד’ רוטשילד”. שכל אחד יעשה את החישובים שלו.
אחד היתרונות הגדולים של דהרמקוט – אין כבישים.
בבאגסו עדיין תוכלו להנות מהנוף, השקט, השלווה והסדנאות, וגם תפגשו ישראלים, אבל בכמויות קצת קטנות יותר. עדיין כפר מאוד מתוייר אבל פחות עמוס מדהרמקוט.
חסרון לעומת דהרמקוט – יש כביש מרכזי שחוצה את הכפר, אבל לגמרי אפשר פשוט לא לישון עליו.
אזור דהרמסלה לא ידוע בחגיגות מרשימות במיוחד של חגי ההינדו הגדולים כמו הולי ודיוואלי, אבל הם כן נחגגים באזור במידע כזו או אחרת.
זה כמובן אזור שיש בו הרבה אירועים תיירותיים, סדנאות וגם ימי לימוד של הדלאי לאמה בכבודו ובעצמו.
לא כל טיול טבע מתאים לעשות כשגשום – על הטריונד ומפל גאלו/דהרמקוט כדאי לוותר כשיורד גשם, השבילים שם מסוכנים כשרטוב ומחליק.
הטיפ של תום: אם אתם מחפשים להתרחק מהישראלים, אפשר לעלות לחלקים העליונים של באגסו ודהרמקוט. ומצד שני. מעבר לזה, גם אם לא הגעתם מוכוונים לסדנאות – תשמרו על ראש פתוח. אולי תפתיעו את עצמכם 🙂
החודשים מאי-יוני וספטמבר-אוקטובר נחשבים לטובים ביותר: מזג האוויר נעים, פחות גשמים, והנוף ירוק.
יולי–אוגוסט זו עונת מונסונים רטובה במיוחד – אבל זה לא מפריע לסדנאות ולתרבות, ויש קסם מיוחד בנוף הערפילי.
נובמבר–מרץ זו העונה הקרה – קר מאוד בלילה, ולעיתים מושלג. אבל לא תקופה גשומה!
הדרך הנפוצה היא אוטובוס לילה מדלהי (כ-10–12 שעות בסמי סליפר).
יש גם טיסות מדלהי לשדה התעופה של דהרמסלה (DHM).
מטיילים שממשיכים ממנאלי, רישיקש או שימלה – יכולים להגיע באוטובוס לילה (סמי סליפר) או מונית.
דהרמקוט – אהובה במיוחד על ישראלים, מלאה בבתי קפה וסדנאות.
באגסו – בסגנון דהרמקוט, אבל קצת יותר שקטה ופחות ישראלית, ועם כביש באמצע הכפר.
מקלוד גאנג’ – מתאימה למי שמחפש אווירה טיבטית ופחות ישראלית, אבל גם יותר סואנת.
בדהרמסלה תמצאו סדנאות יומיות של יוגה, מדיטציה, מקרמה, קדרות, נגינה, בישול ועוד.
בנוסף, יש ריטריטים ארוכים כמו ויפסאנה, קורסי בודהיזם, קורסי מורי יוגה וסדנאות עומק רבות – במיוחד בדהרמקוט ובאגסו.
המון דברים: טיולי יום וטרקים, מנזרים, מקדשים, תרבות טיבטית, מסעדות כיפיות לשבת בהן וגם טיולי יום רחוקים יותר למבצרים, מעיינות חמים, מטעי תה ועוד.
אם אתם בעונה הנכונה – בהחלט!
הדלאי לאמה מקיים ימי לימוד פתוחים לציבור בכפר מקלוד גאנג’.
מומלץ לבדוק באתר הרשמי של הלשכה שלו מתי מתקיים המפגש הקרוב, ולהירשם מראש.
בתוך הכפרים – פשוט הולכים ברגל. המעבר בין באגסו, דהרמקוט ומקלוד גאנג’ לוקח כ-20 דקות הליכה. אפשר גם לקחת ריקשה.
לנסיעות רחוקות יותר – השתמשו בריקשות, מוניות מקומיות או שכרו קטנוע.
כן! במיוחד למי שמחפש שילוב של תרבות, טבע ושלווה. יש כאן בסיס טוב להתחלה: אנשים נחמדים, הרבה ישראלים, סצנה מוכרת ויחסית רגועה.
לגמרי כן! זה מקום מאוד נוח לתיירים, וספציפית הרבה משפחות מגיעות לפה, אז קל להכיר ילדים אחרים, יש מגוון פעילויות, הליכות קלילות, תנאים נוחים ואוכל מוכר.
ברמה תרמילאית תמיד אפשר להסתדר – פשוט להגיע ולחפש. אם מגיעים בתקופות עמוסות במיוחד, או שמחפשים משהו ספציפי ברמה גבוהה יותר, או עם התאמה למשפחה – כדאי להזמין מראש.
הכפרים כמו דהרמקוט ובאגסו יושבים בגובה של כ-1,800–2,000 מ’ – גובה שבו לרוב האנשים אין בעיות גובה, אך כדאי לעלות בהדרגה ולהקשיב לגוף.
בטרקים כמו טריונד, שמטפסים מעל 2,800 מ’, חלק כבר מרגישים את השינוי.
כן, הטרק לטריונד אפשרי לגמרי גם ללא מדריך, אם מזג האוויר טוב. השביל ברור ויש מסעדות בדרך. עם זאת, בימים גשומים או בחורף – לא מומלץ לצאת לבד בגלל בוץ, ערפל או סכנת החלקה.
